האמנה למורשת עולמית

• הפעולות הבין-לאומיות הראשונות לשימור מורשת
• הדרך לאמנה של 1972
• מדוע היא משלבת מורשת תרבות וטבע

הרעיון ליצור תנועה בין-לאומית להגנת אתרים בארצות אחרות התגבש לאחר מלחמת העולם הראשונה.

"האמנה בדבר הגנה על מורשת התרבות והטבע של העולם" התפתחה מתוך מיזוג שתי תנועות נפרדות: אחת התמקדה בסכנות לאתרי תרבות, והאחרת עסקה בשימור הטבע.

שימור מורשת תרבות

האירוע שעורר דאגה בין-לאומית מיוחדת היה ההחלטה לבנות במצרים את הסכר הגדול של אסואן, אשר אמור היה להציף את העמק שבו שוכנים מקדשי אבו סימבל, אוצר התרבות המצרית העתיקה. בשנת 1959, לאחר פניות ממשלות מצרים וסודן, החליט אונסקו לצאת במבצע בין-לאומי והאיץ את המחקר הארכאולוגי באזור המיועד להצפה. בסופו של דבר המקדשים של אבו סימבל ופילה פורקו, הועברו לשטח יבש והורכבו מחדש.

המבצע עלה כ-80 מיליון דולר, אשר כמחציתם נתרמו על-ידי כ-50 מדינות, דבר המבטא ומקנה חשיבות לאחריות המשותפת של מדינות בשימור אתרי תרבות בולטים. ההצלחה הוליכה למבצעי שימור אחרים כגון ונציה שבאיטליה, מואנג'ודרו שבפקיסטן, בורובודור שבאינדונזיה.

כתוצאה מכך יזמה אונסקו, בסיוע המועצה הבין-לאומית למונומנטים ואתרים (ICOMOS), הכנת טיוטת אמנה להגנת מורשת תרבותית.

החיבור בין מורשת תרבות לבין מורשת טבע

הרעיון לחבר בין שימור אתרי תרבות לבין אתרי טבע נולד בשנת 1965, כאשר ועידת הבית הלבן קראה, להקמת "קרן מורשת העולם" לעידוד שיתוף הפעולה הבין-לאומי להגנת "אזורי טבע ונוף מעולים ואתרים היסטוריים, למען ההווה והעתיד של כל אזרחי העולם". בשנת 1968 פיתח "האיחוד הבין-לאומי לשימור הטבע" (IUCN) הצעות דומות עבור הארגונים החברים בו, שהוצגו בוועידת האו"ם על סביבת האדם, שהתקיימה בשנת 1972 בשטוקהולם.

על דעת כל הצדדים המעורבים הסכימה הוועידה על טקסט של – "האמנה בדבר הגנה על מורשת התרבות והטבע של העולם", והוועידה הכללית של אונסקו אימצה אותה ב-16 בנובמבר 1972.

בהתייחסות למורשת, הן תרבותית והן טבעית, מזכירה לנו האמנה את קשרי הגומלין בין האדם לבין הטבע, ואת הצורך הבסיסי לשמור על האיזון בין השניים.

אונסקו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות שואף לזיהוי, הגנה ושימור של מורשת תרבות ומורשת טבע בכל רחבי העולם, הנחשבות לבעלות ערך "יוצא מן הכלל" עבור האנושות. הדבר מעוגן ב-"האמנה להגנה על מורשת תרבות וטבע של העולם".

מורשת תרבות מתייחסת למונומנטים, ולקבוצות מבנים ואתרים בעלי ערך במישורים שונים -היסטורי, אסתטי, ארכאולוגי, מדעי, אתנולוגי ואנתרופולוגי. מורשת טבע מתייחסת לתצורות פיזיקליות, ביולוגיות וגאולוגיות, יוצאות מן הכלל. בתי-גידול של מיני בעלי חיים וצמחים הנתונים בסכנת הכחדה ואזורים בעלי ערך מדעי, שימורי או אסתטי.

חזון מורשת העולם של אונסקו מיועד

1. לעודד מדינות לחתום על האמנה משנת 1972 להבטיח הגנה על מורשת הטבע והתרבות שלהן.
2. לעודד מדינות שותפות להציג אתרים הנמצאים בשטחיהן כמועמדים להיכלל ברשימת מורשת העולם.
3. לעודד את המדינות למסד מערכות דיווח לגבי מצב השימור של אתרי מורשת העולם.
4. לסייע למדינות לשמר את אתרי מורשת העולם, באמצעות סיוע טכני והכשרה מקצועית.
5. להגיש סיוע חירום לאתרי מורשת העולם הנתונים בסכנה מידית.
6. לתמוך בפעילויות של מדינות המיועדות ליצור מודעות ציבורית לגבי שימור מורשת העולם.
7. לעודד את השתתפות האוכלוסייה המקומית בשימור מורשת תרבות ומורשת הטבע.
8. לעודד שיתוף פעולה בין-לאומי בשימור מורשת תרבות ומורשת טבע.

סקירה קצרה על האמנה

• כיצד זה פועל?
• מי בוחר את האתרים?
• מהם הקריטריונים?

המאפיין המשמעותי ביותר של אמנת מורשת העולם הוא החיבור, במסמך יחיד, של רעיונות שימור טבע ושימור אתרי תרבות. טבע ותרבות משלימים זה את זו, וזהות תרבותית קשורה קשר הדוק לסביבה הטבעית שבתוכה היא מתפתחת.

מה כוללת האמנה?

האמנה מגדירה את סוגי אתרי טבע או תרבות שניתן לכלול ברשימת מורשת העולם, וקובעת את חובותיהן של המדינות החברות בזיהוי האתרים הפוטנציאליים ותפקידן בשימור והגנה עליהם. בחתימתה על האמנה מכריזה כל מדינה, שהיא תשַמר לא רק את אתרי מורשת העולם הנמצאים בשטחה, אלא גם תגן על המורשת הלאומית שלה.

המדינה החברה נקראת לשלב את ההגנה על מורשת הטבע ומורשת התרבות בפרוגרמות לתכנון אזורי, ולנקוט אמצעים אשר יעניקו למורשת זו תפקיד בחיי היום-יום של הקהילה.

האמנה ממשיכה ומתארת את תפקידי ועדת מורשת העולם, כיצד נבחרים חבריה, משך תקופת כהונתם ומציינת מיהם הגופים המקצועיים המייעצים בבחירת האתרים לרישום.

כיצד פועלת האמנה?

בקשה לרישום אתר ברשימת מורשת העולם היא יזמה של המדינה החברה באמנה. ארגון אונסקו אינו מגיש כל המלצות לגבי הרישום. על הבקשה לכלול תכנית המפרטת כיצד האתר ינוהל וכיצד יגנו עליו.

ועדת מורשת העולם מתכנסת פעם בשנה ובוחנת את האתרים המועמדים על בסיס פרמטרים טכניים. הערכות מקצועיות בלתי תלויות של אתרי תרבות וטבע, מתבצעות בידי גופים מייעצים:

• המועצה הבין-לאומית למונומנטים ואתרים (ICOMOS).
• האיחוד העולמי לשימור הטבע (IUCN).
• המרכז הבין-לאומי לחקר השימור של נכסי תרבות (ICCROM) מספק ייעוץ בשיקום מונומנטים ומארגן קורסי הכשרה בשימור.

לאחר שהאתר נבחר, שמו ומקומו מופיעים ברשימת מורשת העולם.

הקריטריונים לבחירה

כדי להיכלל ברשימת מורשת העולם, כל אתר חייב לעמוד בקריטריונים לבחירה. אלה מופיעים במדריך "הנחיות מעשיות ליישום אמנת מורשת העולם". הנחיות הן מסמך העבודה העיקרי של מורשת העולם. הועדה מעדכנת באופן שוטף את הקריטריונים האלו כדי להתאימם להתפתחויות ולשינויים במושג מורשת העולם.

נכס תרבות הוא בעל ערך אוניברסלי יוצא מהכלל ו-

1. מבטא יצירת מופת המייצגת את הגאונות היצירתית של האדם; או -
2. מציג שינויים משמעותיים וחשובים של ערכים אנושיים על-פני זמן או בתחום תרבותי עולמי - התפתחויות בארכיטקטורה, בטכנולוגיה, באמנות מונומנטלית, בתכנון ערים או בעיצוב נוף; או -
3. מהווה עדות יחידה או לפחות יוצאת מהכלל למסורת תרבותית ולתרבות קיימת או לכזו שכבר נכחדה; או -
4. מדגים באופן בולט סוג של מבנה, או מכלול ארכיטקטוני, טכנולוגי, נוף אשר ממחיש שלבים משמעותיים בהיסטוריה האנושית; או -
5. מייצג דוגמה בולטת להתיישבות מסורתית של האדם, או לשימוש בקרקע המייצג תרבות (או תרבויות), בפרט אם אלה הפכו להיות פגיעים בשל השפעת שינויים בלתי הפיכים; או -
6. מהווה קשור במישרין או בצורה מוחשית לאירועים או תרבויות חיות, לרעיונות או אמונות, לעבודות אמנותיות או ספרותיות בעלי משמעות אוניברסלית בולטת (קריטריון זה ייושם רק בנסיבות חריגות ורק במשולב עם קריטריונים אחרים).

נכס טבע הוא בעל ערך אוניברסלי יוצא מהכלל ו-

1. מבטא דוגמאות יוצאות מהכלל המייצגות שלבים חשובים בהיסטוריה של כדור הארץ, כולל תיעוד החיים, תהליכים גאולוגיים מתמשכים ומשמעותיים בהתפתחות צורות קרקע או מאפיינים גאומורפיים או פיזיוגרפיים; או –
2. מציג דוגמאות יוצאות מהכלל של תהליכים מתמשכים ומשמעותיים בתחומי הסביבה והביולוגיה, באבולוציה ובהתפתחות של מערכות אקולוגיות וקהילות יבשתיות, של מים מתוקים ושל צמחים ובעלי חיים, חופים וימיים; או –
3. מכיל תופעות טבע יוצאות דופן או אזורים בעלי יופי טבעי יוצא מהכלל או בעלי חשיבות אסתטית; או –
4. מייצג בתי-גידול חשובים ומשמעותיים ביותר, המיועדים לשימור באתר של מגוון ביולוגי לרבות כאלה הכוללים מינים הנמצאים בסכנת הכחדה ונודע להם ערך אוניברסלי ניכר מבחינת המדע והשימור.

קריטריונים חשובים לא פחות הם: מידת האותנטיות השלמות והיושרה של האתר, אופן ניהולו וההגנה עליו.
אתרים מעורבים הם אתרים הן טבעיים והן תרבותיים בעלי ערך אוניברסלי יוצא מן הכלל.
קשרי גומלין משמעותיים בין האדם והסביבה הטבעית הוכרו מאז 1992 כנוף תרבותי.

• מהי "מורשת"?
• מה מיוחד ב"מורשת העולם"?
• מה ההבדל בין "מורשת העולם" לבין "מורשת לאומית"?

"מורשת" כוללת את הירושה שלנו מן העבר, את מה שאנו חיים היום ואת מה שאנו מעבירים לדורות הבאים. המורשת התרבותית והמורשת הטבעית שלנו הן המקור, ללא תחליף, של חיים והשראה; אלו הן העדויות, נקודות ההתייחסות והזהות שלנו.

מה שמייחד את רעיון "מורשת העולם" הוא יישומה האוניברסלי. אתרי מורשת העולם שייכים לכל עמי העולם, ללא קשר לשטח שבו הם נמצאים.

כיצד אתר "מורשת העולם" הנמצא במדינה מסויימת יכול "להיות" שייך במידה שווה למדינות אחרות?

התשובה טמונה ב"אמנה בדבר הגנה על מורשת התרבות והטבע של העולם", שבאמצעותה המדינות מכירות בכך שאתרים הנמצאים בשטחיהן, ואשר מופיעים ברשימת מורשת העולם, וזאת מבלי לפגוע בריבונות ובבעלות הלאומית, מהווים מורשת של העולם, "שההגנה עליהם היא חובתה ודורשת את שיתוף פעולתה של הקהילייה הבין-לאומית כולה".

ללא תמיכתן של ארצות אחרות, מצבם של חלק מהאתרים אשר להם נודע ערך תרבותי או טבעי היה מחמיר, ואף גרוע מכך - הם היו נעלמים לעתים קרובות בשל היעדר מימון לשימורם. האמנה שנחתמה עד כה בידי כ- 170 מדינות מהווה, אפוא, לגיטימציה לתרום משאבים כספיים ואינטלקטואליים הדרושים להגנת אתרי מורשת העולם.

במה שונה אתר של מורשת העולם מאתר של מורשת לאומית? התשובה נעוצה במילים "ערך אוניברסלי יוצא מהכלל".

בכל המדינות ישנם אתרים בעלי עניין מקומי או לאומי, המהווים מקור מוצדק לגאווה לאומית; האמנה מעודדת לזהותם ולהגן על מורשתם, בין אם הם מופיעים ברשימת מורשת העולם ובין אם לאו.

האתרים שנבחרו לרישום במורשת העולם אושרו על בסיס תכונותיהם כדוגמאות הטובות ביותר של מורשת תרבות וטבע.

רשימת מורשת העולם מפנה את תשומת הלב לעושר ולגיוון במורשת התרבות והטבע של כדור הארץ.

• למה לאשרר את האמנה?
• מי מציע אתרים לרישום?
• לאיזה סיוע יכולה מדינה חברה לצפות?

אמנת מורשת העולם של אונסקו נוסדה בשנת 1972. משימתה העיקרית היא לזהות מורשת תרבות ומורשת טבע בעלות ערך אוניברסלי מיוחד בכל רחבי העולם, ולהבטיח את ההגנה עליהן באמצעות שיתוף פעולה בין-לאומי. האמנה קובעת: כשהריבונות של המדינות אשר בשטחן נמצאת מורשת של תרבות וטבע מכובדת במלואה, ומבלי לפגוע בזכויות הבעלות המובטחות באמצעות חוקים לאומיים, המדינות החברות לאמנה זו מכירות במורשת זו כבמורשת של העולם, ומחובתה של הקהילייה הבין-לאומית כולה לשתף פעולה כדי להגן עליה (סעיף 6.1).

באמצעות סולידריות בין-לאומית מתרגמת האמנה את העיקרון של אחריות קיבוצית לשפת המעשה. בחתימתה על האמנה למורשת העולם המדינה גם מכריזה שהיא תגן על כל המורשת הלאומית שלה, בין אם היא מוכרת כמורשת העולם ובין אם לאו.

כל מדינה רשאית לאשרר את האמנה גם אם אינה מדינה חברה באונסקו. במטרה לאפשר חברות אוניברסלית, פותחה אסטרטגיה גלובלית לרשימת מורשת עולמית מייצגת, בין היתר, על מנת לעודד ארצות להפוך למדינות חברות. העלות היא מזערית: מדינות החברות באונסקו תורמות לקרן מורשת העולם אחוז אחד או יותר מתשלומיהן השנתיים לאונסקו; מדינות שאינן חברות באונסקו מעלות תרומות כפי יכולתן.

הזכות להגיש אתרים מועמדים להכרזה

רק למדינות החברות לאמנה יש הזדמנות לראות את נכסי התרבות והטבע שלהן, שהם בעלי ערך אוניברסלי בולט, נרשמים ברשימת מורשת העולם, הואיל ורק הן רשאיות להגיש הצעות מועמדות לרישום אתרים הנמצאים בשטחן. ארגון אונסקו, עשוי לסייע למדינה לגבש רשימה טנטטיבית - כלומר רשימת מצאי של אתרי מורשת תרבות וטבע אשר יהיו בעתיד מועמדים לרישום ולהכין את המועמדות של האתר.

מודעות ציבורית

היוקרה הנובעת ממעמד של מדינה החברה לאמנה ומכך שיש לה אתרים הרשומים ברשימת מורשת העולם, מהווה לעתים קרובות זרז להגברת המודעות לשימור המורשת מצד ממשלות ואזרחים כאחד. המודעות המוגברת, מצדה, מביאה להתחשבות גדולה יותר ולעלייה ברמת ההגנה והשימור של נכסי מורשת. מדינה עשויה לקבל מועדת מורשת העולם הן סיוע כספי והן ייעוץ של מומחים לתמיכה בפעילויות לקידום שימור האתרים שלה כמו גם לפיתוח חומרים חינוכיים.

סיוע בין-לאומי

אחריותן של המדינות הוא לספק הגנה וניהול נאותים לאתרים שלהן. מבחינה זו, תועלת מרכזית של האשרור, בפרט למדינות מתפתחות, היא הנגישות לקרן מורשת העולם. כ-3 מיליון דולר מחולקים כל שנה, בעיקר למדינות הפחות מפותחות והעניות ביותר, למימון סיוע טכני ופרויקטים של הכשרה וכן סיוע למדינות המבקשות עזרה בהכנת ההצעות שלהן למועמדות לרישום, או לפיתוח פרויקטים של שימור. סיוע חירום ניתן לפעולות דחופות לתיקון נזקים שנגרמו בידי אדם או כתוצאה מאסונות טבע.

רישום אתר ברשימת מורשת העולם יכול להוות פתח למתן סיוע כספי מתוך מגוון רחב של מקורות בתחום של פרויקטים לשימור מורשת. במקרה של אתרים הכלולים ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון, תשומת הלב והמימון של הקהילייה הלאומית והבין-לאומית יתמקדו בצורכי השימור של אתרים אלה הנתונים בסכנה, כיעד משותף לשמרם או לשקמם.

הכרה בין-לאומית

התועלת הכוללת שבהצטרפות לאמנת מורשת העולם היא השתייכות לקהילייה בין-לאומית המעריכה ודואגת לנכסים ייחודיים ובעלי משמעות אוניברסלית, אשר מהווים דוגמאות עולמיות בולטות למגוון התרבותי ולעושר הטבעי. המדינות שאשררו את האמנה בעשותן יד אחת כדי להגן ולהוקיר את מורשת הטבע והתרבות של העולם, מבטאות מחויבות משותפת לשימור העבר שלנו למען הדורות הבאים.

• צעד ראשון לקראת הכללת אתר ברשימת מורשת העולם
• מי מגיש רשימה טנטטיבית
• כלי תכנוני - דוגמה לרשימה טנטטיבית

רשימת מצאי של נכסים

כל מדינה החברה לאמנת מורשת העולם רשאית להגיש לועדת מורשת העולם רשימת מצאי של נכסים המהווים חלק ממורשת התרבות והטבע הנמצאים בשטחה ומתאימים להיכלל ברשימת מורשת העולם. רשימת מצאי זו, אשר לא תיחשב ממצה, תכלול תיעוד לגבי מיקום הנכס הנדון ומשמעותו (סעיף 11.1 באמנת מורשת העולם).

רשימת מצאי הנכסים המתוארת באמנה ידועה בשם "רשימה טנטטיבית", והיא מספקת תחזית של הנכסים אשר המדינה החברה יכולה להגישם לרישום במהלך 5 עד 10 השנים הבאות. את הרשימות הטנטטיביות אפשר לעדכן בכל עת. המדינות החברות מוזמנות על-ידי הועדה להגיש רשימות טנטטיביות בהתאם להנחיות מעשיות ליישום אמנת מורשת העולם, מתוך הבנה שיינתן סיוע בהכנתן, אם יידרש. בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר המדינות החברות שהגישו רשימות טנטטיביות ואשר עומדות בדרישות: מ-26% ביוני 1995, ל-71% בינואר 2000.

התמקדות בסוגי מורשת שאינם מיוצגים דיים

ועדת מורשת העולם החליטה בשנת 1988 שלא לשקול מועמדות של אתרי תרבות לרשימת מורשת העולם, אלא אם כן הנכס כבר נכלל ברשימה הטנטטיבית של המדינה החברה. דרישה זו אינה חלה על אתרי טבע, ולמרות זאת מדינות רבות כוללות אתרי טבע ברשימות הטנטטיביות שלהן, מתוך כוונה להשיג איזון טוב יותר בין אתרי תרבות לבין אתרי טבע ברשימת מורשת העולם. לאחרונה ביקשה ועדת מורשת העולם מהמדינות לבחון שוב את הרשימות הטנטטיביות שלהן, ולהתמקד בסוגי מורשת שאינם מיוצגים דיים.

כלִי תכנון

יש לראות ברשימות הטנטטיביות כלי תכנון שימושי עבור המדינה החברה, הואיל והן משמשות כרשימת מצאי של משאבי התרבות והטבע שמתוכם מועמדים אתרים לרישום, תוך התחשבות קפדנית בייחודם, ייצוגיותם ובאיזון הכולל. באותה המידה, האתרים שברשימת המצאי מעניקים לגופים המייעצים ולועדת מורשת העולם בסיס להעריך את "האיכות האוניברסלית הבולטת" של כל נכס המועמד לרשימת מורשת העולם. הרשימות הטנטטיביות הן גם מנגנון אידאלי ליישום האסטרטגיה הכלל-עולמית של ועדת מורשת העולם, לגבי רשימה ייצוגית של מורשת העולם.

התהליך להגשת רשימה טנטטיבית כלול ב"הנחיות מעשיות ליישום אמנת מורשת העולם", (סעיפים 7, 8). הטופס הסטנדרטי להגשת רשימות ראשוניות כלול בנספח של "ההנחיות המעשיות".

• מורשת העולם בפעולה
• מבצעי הגנה בין-לאומיים ומורשת העולם
• אתר אנגקור

אמנת מורשת העולם אינה רק מילים על הנייר; מעל לכול זהו כלי שימושי לנקיטת פעולה מעשית לשימור אתרים הנתונים בסכנה ומינים העומדים בפני הכחדה.

הפארק הלאומי המלכותי צ'יטוואן, נפאל

הפארק בנפאל מספק מקלט לכ-400 קרנפים חדי-קרן, האופייניים לדרום אסיה. בראשית 1990 חקרה ועדת מורשת העולם את הממצאים על הערכת ההשפעה הסביבתית של הפרויקט המוצע להטיית נהר רפטי. הבנק לפיתוח אסיה וממשלת נפאל בחנו שוב את ההערכה, וגילו שפרויקט הטיית נהר רפטי יהווה איום על בתי-הגידול שעל גדות הנהר החיוניים לקרנפים בפארק המלכותי צ'יטוואן. הוחלט לנטוש את הפרויקט וכך ניצל אתר זה לטובת הדורות הבאים.

לואנג פראבאנג, לאוס

הייחודיות בפרויקט זה, שנועד להגנה על הסביבה הבנויה והטבעית של עיר היסטורית זו, נעוצה בהשתתפותם הפעילה של תושבי העיר. "בית המורשת" שהוקם לאחרונה, מהווה קשר לחילופי מידע בין ארכיטקטים ומתכנני ערים לבין האוכלוסייה של לאוס, המבקשת ייעוץ בנושאים של בנייה ושיקום הסביבה שבה הם חיים.

אזור השמורה נגורונגורו, טנזניה

בטנזניה יש מכתש ענק הכולל את הריכוז הגדול ביותר בעולם של חיות בר. מכתש זה נרשם ב-1984 כאתר בסיכון. הודות לניטור מתמשך ולפרויקטים של שיתוף פעולה טכני, המצב השתפר ובשנת 1989 האתר הוצא מרשימת אתרי מורשת העולם בסיכון.

הפירמידות בגיזה, מצרים

הפירמידות עמדו בסכנה ב-1995 כתוצאה מפרויקט לסלילת כביש מהיר ליד קהיר, אשר עלול היה לגרום נזק משמעותי לערכים של אתר ארכאולוגי זה. מו"מ עם ממשלת מצרים הניב מספר פתרונות חלופיים, אשר באו במקום הפרויקט הבעייתי.

קרטגנה, קולומביה

קולומביה, קיבלה סיוע מועדת מורשת העולם להכנת חקיקה עירונית וחוקי בנייה עבור המרכז ההיסטורי של העיר. חקיקה זו משמשת כיום מודל למרכזים היסטוריים בערים אחרות בקולומביה.

האתר הארכאולוגי של דלפי, יוון

יש מקרים שבהם אונסקו מציבה תנאים למדינה לפני רישום האתרים ברשימת מורשת העולם. למשל, כאשר דלפי שביוון הייתה מועמדת לרישום, היו תכניות להקים מפעל אלומיניום בקרבת מקום. ממשלת יוון נתבקשה למצוא מיקום אחר למפעל, ואכן כך עשתה ודלפי זכתה למקום הראוי לה ברשימת מורשת העולם.

מבצעי הגנה בין-לאומיים

האתרים שבגינם יוצאים במבצעי הגנה בין-לאומיים הם לעתים קרובות אתרי מורשת העולם. עצם הרעיון של מורשת העולם התפתח מתוך המבצעים הבין-לאומיים הראשונים של אונסקו בשנות השישים.

היעדים של מבצעים בין-לאומיים מתאפיינים בראייה והיקף הרבה יותר רחבים ומורכבים מבחינה טכנולוגית וכרוכים בעלות של מיליוני דולרים. למשל, פרויקט אבו סימבל במצרים עלה יותר מ-80 מיליון דולר.

כיום מתבצעים 24 מבצעים בין-לאומיים בכל רחבי העולם, בעלות כוללת של כ-1.5 מיליארד דולר. הפרויקט הוותיק ביותר החל בוונציה בשנת 1966 והגיע לשלב השני שלו בשנת 1993. אונסקו החלה במבצע הצלת העיר לאחר אסונות השיטפון של 1965, משימה שדרשה זמן, רמה טכנית גבוהה, ומעל לכול - כסף.

• הסכנות לאתרי מורשת העולם
• מדוע לרשום אתר ברשימת אתרי מורשת העולם בסכנה?
• כמה מקרים לדוגמה
• שיקום מוצלח
• כיצד לעזור?

שורה ארוכה של סיכונים, מסיבות טבעיות או כתוצאה ממעורבות ידי אדם, מאיימים באופן מתמיד על אתרים הרשומים ברשימת מורשת העולם: סכסוכים מזוינים ומלחמות, רעידות אדמה ואסונות טבע אחרים, זיהום, ציד בלתי חוקי, בנייה ללא תכנון וכו'. כתוצאה מכך 27 נכסים מתוך 730 אתרי מורשת העולם רשומים כיום ב"רשימת אתרי מורשת העולם בסיכון", ולכן זכאים לתשומת לב מיוחדת ולפעולת חירום בתחום השימור.

אמנת מורשת העולם מבהירה שועדת מורשת העולם תיצור רשימה של נכסים לשימור, אשר דרושות לגביהם פעולות משמעותיות ביותר ואשר בעבורם התבקש סיוע לפי אמנה זו הועדה רשאית בכל עת, במקרה של צורך דחוף, לרשום אתר חדש ברשימת אתרי מורשת בסיכון ולפרסם מיד את דבר הרישום (סעיף 11.4).

מדוע לרשום אתר ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון?

רשימת אתרי מורשת העולם בסיכון מיועדת להביא לידיעת הקהילייה הבין-לאומית את התנאים המאיימים על מאפייני האתר, אותם התנאים אשר הביאו מלכתחילה לרישומו ברשימת מורשת העולם, ולסייע בנקיטת צעדי שימור מתקנים.

ניתן "לאמת" את הסכנות, המידיות או הפוטנציאליות, העומדות בפני הנכס ואשר עלולות להשפיע השפעה שלילית על ערכי מורשת עולם שלו. רישום אתר כלשהו ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון, מחייב את הועדה לפתח ולאמץ, תוך התייעצות עם המדינה החברה הנוגעת לעניין, תכנית לפעולות מתקנות ולאחר מכן לנטר את מצב האתר. יש לעשות כל מאמץ לשקם את ערכי האתר, על מנת לאפשר בהקדם האפשרי את הוצאתו מרשימת אתרי מורשת העולם שבסיכון.

רישום ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון אינו נתפס באותו האופן על-ידי כל הצדדים הנוגעים בדבר. מדינות מסוימות פונות בבקשה לרישום אתר על מנת למקד תשומת לב בין-לאומית בבעיות שלו, ולקבל סיוע של מומחים כדי לפתור אותן. מדינות אחרות, לעומתן, מבקשות להימנע מרישום שבו הן רואות אות קלון. בשום מקרה אין לראות ברישום האתר ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון סנקציה - אלא מערכת שהוקמה על מנת להיענות בצורה יעילה לצורכי שימור מיוחדים. לפעמים מתברר אכן שעצם התחזית של רישום האתר הוא יעיל, ועשוי לעורר פעולת שימור מהירה.

אם אתר מאבד את המאפיינים אשר הביאו לרישומו ברשימת מורשת העולם, רשאית הועדה להחליט למחוק את הנכס מרשימת אתרי מורשת העולם בסיכון ומרשימת מורשת העולם. מכל מקום, עד היום לא הופעלה תקנה זו של "הנחיות מעשיות ליישום אמנת מורשת העולם".

מקרים לדוגמה

במקרים של אסונות טבע גדולים דרוש בדרך כלל סיוע חיצוני. כך, הארמונות המלכותיים של אבומיי (בֶנין) נרשמו בשנת 1985 בו-זמנית הן ברשימת אתרי מורשת העולם והן ברשימת מורשת העולם בסיכון, וזאת לבקשת ממשלת בנין, לאחר שטורנדו פגע באתר וגרם לו נזק רב. מאז מהווה שיקומם פרויקט מתמשך שמעורבים בו מומחים ומוסדות מכל רחבי העולם.

הנזק שגורמים סופות טורנדו וציקלונים הוא מהיר ואלים בעוד שתופעות טבע אחרות גורמות הרס בקצב אטי. טימבוקטו שבמאלי, למשל, נמצאת בסכנת פלישה הדרגתית של חולות המדבר, ונדרש סיוע בין-לאומי לייצובם של שלושת המסגדים הגדולים של העיר.

גם עבודות כרייה עלולות לפגוע בערכם של אתרים מסוימים. כך המקרה לגבי שמורת הטבע של הר נימבה (אתר בין-גבולי הנמצא בין גינאה לבין חוף השנהב) ולגבי פארק ילוסטון שבארצות הברית. לגבי המקרה הראשון, אושרו זיכיונות בשטחים אשר במקור נכללו בשמורה; באתר השני, הכרייה אמנם תוכננה מחוץ לגבולות הפארק, אך היא הייתה עלולה להוביל לזיהום מי הפארק על-ידי זרימה מתוך המכרה.

שיקום מוצלח

סכסוכים מזוינים מהווים איום גדול על אתרים מסוימים. עם זאת, מספר אתרים שניזוקו בדרך זו שוקמו בהצלחה הודות להכללתם ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון. כך המקרה של העיר העתיקה דוברובניק שבקרואטיה, "פנינת הים האדריאטי", המשובצת מבנים יפים בסגנון גותי, רנסנס ובארוק. מבנים אלו נשתמרו במשך מאות שנים ושרדו אף כמה רעידות אדמה. העיר ניזוקה קשה מירי ארטילרי בחודשים נובמבר-דצמבר 1991, ונכללה מיד ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון. אונסקו הגיש סיוע טכני וכספי וממשלת קרואטיה שיקמה את חזיתות המנזרים הפרנציסקני והדומיניקני, תיקנה גגות ושׁחזרה ארמונות. כתוצאה מכך, בדצמבר 1998 ניתן היה למחוק את העיר מרשימת אתרי מורשת העולם בסיכון.

מכרות המלח בוויליצקה שליד קרקוב בפולין נרשמו בשנת 1978 כאחד מ-12 אתרי מורשת העולם הראשונים. המכרה הגדול היה פעיל מאז המאה השלוש-עשרה. לאורך כ-300 ק"מ של מנהרות יש גלריות ובהן עבודות אמנות מפורסמות, כולל מזבחות ופסלים המפוסלים במלח. כולם עמדו בסכנה גדולה של לחות כתוצאה מהפעלת מערכת אוורור מלאכותית שהונהגה בסוף המאה התשע-עשרה. בשנת 1989 נרשם האתר ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון. במשך תשע שנים נעשה מאמץ בידי ממשלת פולין והקהילייה הבין-לאומית והותקנה מערכת יעילה להורדת הלחות, ובישיבתה בדצמבר 1998 היה לועדה הסיפוק להסיר את האתר מרשימת אתרי מורשת העולם בסיכון.

במקרים מסוימים די בתחזית של רישום ברשימה זו כדי לגייס את הצדדים הנוגעים בדבר. באיי גלפגוס שבאקוודור הופר האיזון הביולוגי העדין בגלל דיג מוגזם והחדרת מינים זרים של בעלי-חיים וצמחים לאיים. רישום האיים ברשימת אתרי מורשת העולם בסיכון, נשקל ברצינות, ולבקשת ממשלת אקוודור משנת 1997 ניתנה דחייה כדי לאפשר לממשלה לנקוט צעדים מידיים ואפקטיביים לתיקון המצב. בשנת 1998 קיבלה הועדה הודעה על כניסתו לתוקף של 'חוק הגלפגוס' אשר אמור לחזק את השימור באיים ובים המקיף אותם.

כיצד לסייע?

המדינות החברות לאמנה צריכות להודיע לועדה בהקדם האפשרי על סכנות לאתרים שלהן. עם זאת, גם אנשים פרטיים, ארגונים לא-ממשלתיים וקבוצות אחרות יכולים להסב את תשומת לב הועדה לסכנות קיימות. אם ההתראה מוצדקת והבעיה רצינית, עשויה הועדה לשקול את הוספת האתר לרשימת אתרי מורשת העולם בסיכון.

• מי מציע את האתרים המועמדים?
• מי בוחר?
• מי מעניק ייעוץ של מומחים?
• כיצד מנוהלת התכנית?

בשימור מורשת התרבות והטבע של העולם מעורבים כל שנה אלפי בני אדם; ממשלות, ארגונים לא-ממשלתיים, קבוצות שדולה ועניין וכן אנשים פרטיים. תפקיד מרכזי יש לאלה אשר מזהים את האתרים, מספקים ייעוץ מקצועי בבחירת האתרים, מנהלים את התכניות ואת הפעילות היום-יומית.

המדינות החברות

אלה מדינות שחתמו על אמנת מורשת העולם, ובכך הסכימו להציע מועמדות לרישום אתרים שבתחום שטחן הריבוני ברשימת מורשת העולם. כאשר מדינה חברה מציעה את מועמדותו של אתר, היא מוסרת פרטים כיצד האתר מוגן ומגישה תכנית ממשק לתחזוקתו. המדינות החברות גם אמורות להגן על ערכי מורשת העולם של האתרים הרשומים, והן מתבקשות להגיש דו"חות תקופתיים על מצב האתרים.

העצרת הכללית

העצרת כוללת את כל המדינות החברות לאמנה. העצרת מתכנסת אחת לשנתיים בעת המושב הרגיל של הוועידה הכללית של אונסקו, ובוחרת את ועדת מורשת העולם, בוחנת את המאזן של קרן מורשת העולם וקובעת את המדיניות.

ועדת מורשת העולם

היא הגוף האחראי ליישום אמנת מורשת העולם ולה המילה האחרונה בהחלטה האם האתר יתקבל לרשימת מורשת העולם. גוף זה גם בודק דיווחים לגבי מצב שימור האתרים שברשימה, ודורש מהמדינות החברות לנקוט פעולה במקרה שאתר אינו מנוהל כראוי. הועדה גם אחראית להקצבת כספים מקרן מורשת העולם לאתרים הזקוקים לתיקון או לשיקום, לפעולות חירום באתרים הנתונים בסיכון מידי, לסיוע טכני והכשרה וכן לפעולות קידום וחינוך. ועדת מורשת העולם מתכנסת כל שנה וחברים בה נציגים מ-21 מדינות החברות לאמנה. במהלך הוועידה הכללית של אונסקו נבחרים החברים לכהונה של שש שנים. שבעה מבין חברי הועדה מהווים את לשכת מורשת העולם, שהוא גוף ביצועי קטן יותר אשר מתכנס באמצע השנה להכין את עבודת הועדה.

מרכז מורשת העולם של אונסקו

גוף זה הוקם בשנת 1992 בידי המנהל הכללי כדי להבטיח את הניהול היום-יומי של האמנה. גוף זה מארגן את הישיבות השנתיות של הלשכה ושל הועדה של מורשת העולם, מעניק ייעוץ למדינות החברות בהכנת מועמדותם של אתרים, מארגן סיוע טכני לפי דרישה, ומתאם את הדיווחים על מצב האתרים ואת פעולות החירום לגבי אתר הנתון בסכנה. המרכז גם אחראי לניהול קרן מורשת העולם. משימות אחרות של המרכז כוללות ארגון סמינרים וסדנאות טכניים, עדכון הרשימה ומסד הנתונים של מורשת העולם, פיתוח חומר הוראה להגברת המודעות לרעיון של מורשת העולם ועדכון הציבור הרחב בנושאים של מורשת העולם.

המרכז משתף פעולה עם גופים אחרים שעוסקים בנושאים הקשורים לשימור, הן במסגרת אונסקו - בפרט עם חטיבת המורשת התרבותית שבאגף לתרבות והחטיבה למדעי הסביבה שבאגף למדע, והן מחוצה לו - בפרט עם שלושת הגופים המייעצים ICOMOS, IUCN, ICCROM, כמו גם עם ארגונים בין-לאומיים אחרים כגון הארגון של ערי מורשת העולם (OWHC) והמועצה הבין-לאומית של מוזיאונים (ICOM).

החטיבה למורשת התרבות

פועלת בתוך אגף התרבות של אונסקו, והיא אחראית בעיקר לניהול המבצעים הבין-לאומיים שחלקם עוסקים בנכסים של מורשת העולם. היא גם מבצעת פרויקטים תפעוליים בשיתוף עם מרכז מורשת העולם, ICCROM ו-ICOMOS.החטיבה למדעי הסביבה, החטיבה למדעי כדור הארץ והלשכה לתיאום תכניות סביבה הפועלות באגף המדע של אונסקו, משתפות פעולה עם מרכז מורשת העולם ועם ICUN בביצוע פרויקטים תפעוליים לגבי נכסי טבע של מורשת העולם - בפרט לגבי אתרים שהם גם שמורות ביוספרה של אונסקו.

ICCROM

המרכז הבין-לאומי לחקר שימור ושיקום של נכסים תרבותיים, הוא גוף בין-ממשלתי אשר מעניק ייעוץ של מומחים בתחום של אופן שימור האתרים שברשימה ומכשיר את העובדים בטכניקות שימור. ICCROM הוקם בשנת 1956 ומקום מושבו הוא ברומא. הוא שותף פעיל ברשת המידע של מורשת העולם.

ICOMOS

המועצה הבין-לאומית למונומנטים ואתרים, הוקמה בשנת 1965 לאחר אימוץ אמנת ונציה, במטרה להקנות ידע וטכניקות של שימור. ICOMOS מגיש לועדת מורשת העולם הערכות לגבי נכסים תרבותיים המוצעים לרשימת מורשת העולם, וכן מחקרים השוואתיים, סיוע טכני ודיווחים על מצב השימור של נכסים רשומים. הארגון הוא מהשותפים העיקריים ברשת המידע של מורשת העולם.

IUCN

האיחוד העולמי לשימור הטבע, הוא ארגון לא-ממשלתי, המייעץ לועדת מורשת העולם בבחירת אתרים של מורשת טבע ובדיווח - באמצעות רשת כלל-עולמית של מומחים - על מצב השימור של אתרים רשומים. ארגון IUCN הוקם בשנת 1948, וכיום יש בו יותר מ-850 גופים ומוסדות ומקום מושבו הוא בגלנד שבשווייץ.

ICOM

המועצה הבין-לאומית למוזיאונים, נוסדה בשנת 1946 לקידום ופיתוח מקצוע המוזיאונים וכן מוזיאונים, ברמה בין-לאומית; זהו ארגון לא-ממשלתי, ובו כ-13,000 חברים מ-145 מדינות, שלרבות מהן אתרי מורשת עולם עם מוזיאונים.

NWHO

המשרד הנורדי למורשת העולם, שמושבו באוסלו, נוסד מתוך שיתוף פעולה בין אונסקו לבין נורווגיה, כפרויקט פיילוט ל-3 שנים. נורווגיה מממנת את הארגון והוא פעיל מאז מרס 1996. המטרה העיקרית של NWHO היא קידום העבודה הקשורה לאמנת מורשת העולם. ארגון זה שואף לתרום לפעילויות של מורשת העולם בארצות הנורדיות, לשפר את פעילויות השימור של אונסקו בתחום מורשת העולם ובממשק משאבי מורשת באופן כללי.

OWHC

הארגון של ערי המורשת בעולם, נוסד בשנת 1993 לשם פיתוח תחושה של סולידריות ויחסי שיתוף פעולה בין ערי מורשת העולם, בפרט לגבי יישום האמנה. הארגון מסייע בחילופי ידע, טכניקות ממשק ומשאבים כספיים לשם הגנה על מונומנטים ואתרים. נכון להיום יש יותר מ-100 ערי מורשת העולם.

WCMC

המרכז העולמי לניטור השימור, מנהל מסד נתונים לנכסי הטבע של מורשת העולם, והוא מהשותפים העיקריים ברשת המידע של מורשת העולם.