חינוך

הומור וסביבה

פעילויות בית הספר היסודי - אנגלית

פעילויות בית הספר היסודי - אנגלית

צפייה מודרכת בקריקטורות - אנגלית

צפייה מודרכת בקריקטורות - עברית

מצגת בנושא זיהום סביבתי

מצגת בנושא זיהום מים

מצגת כללית

אמנת כדור הארץ

אמנת כדור הארץ נועדה להגדיר את התייחסות הקהילה לסביבתה הטבעית.

דיאלוג בין קהילות שונות בסביבה ביו-גיאוגרפיות משותפת.

אמנת כדור הארץ בעברית

הצהרת כנס אקוספירה

צ'ארטר בלגרד - הצ'ארטר מתייחס להגנה על משאבי טבע וסביבה למען הדורות הבאים.

הצהרת בון - הצהרת בון באה לסכם עשור של פעילות באונסקו לקידום החינוך לקיימות.

לקראת שנת 2000, שהוכרזה על ידי האו"ם כשנה הבינלאומית לתרבות השלום, ביקשו בני הנוער להגדיר את ציפיותיהם בנוגע להגנה על השלום, הסולידריות, החינוך והתרבות, הכלכלה, הפיתוח האנושי ושימור בר קיימא, באמצעות "מניפסט הנוער למאה העשרים ואחת".

מניפסט זה מעיד על הזיקה של בני הנוער לעקרונות שנוסחו בהכרזת זכויות האדם והאזרח (1789) ובהצהרה האוניברסלית על זכויות האדם מיום 10 בדצמבר 1948. המניפסט הוצג בפני הוועידה הכללית של אונסקו ביום 26 באוקטובר 1999.

המניפסט הופץ לכל ראשי המדינות או הממשלות וליושבי ראש הפרלמנטים בעולם.

מניפסט הנוער למאה העשרים ואחת

אנו, אזרחיהן הצעירים של 175 מדינות, התכנסנו בפרלמנט בני נוער העולמי בפריז, בין ה21- ל27- באוקטובר 1999, ואימצנו את המניפסט שלהלן:

1. שלום ואי-אלימות

   אנו, בני הנוער של המאה העשרים ואחת, רוצים שמאה זו תהיה מאה של שלום בין האומות. לתרבויות ולדתות השונות של העולם יש מטרה משותפת: טובת האנושות ושלום לכל. זוהי השקפת עולם יסודית, שכל האומות צריכות להגשימה. תוך כדי ניתוח אירועי העבר, וכדי ללמוד מהם לעתיד, עלינו להתמקד במאמץ לתקן את עוולות ההווה.
   
   הכרחי שהעולם יחתור לקראת שלום, באמצעות דיפלומטיה, דו-שיח, מסעי הסברה קהילתיים ואמצעים אחרים. השלום איננו רק חלום אלא יעד. אם הקהילה הבינלאומית תרצה בכנות לכונן שלום ולשמור עליו, יהיה השלום למציאות שניתן להשיגה. זהו הסיכוי היחיד של העולם לשרוד.
   
   המלחמה היא מחלה חמורה הנגרמת על ידי מנהיגי העולם, שפועלים מתוך עיוורון והתעלמות מהעובדה, שפעולותיהם הורסות את עתידנו וקוברות תחת ההריסות את זכותנו לחיות ולשגשג. בין הסיבות היסודיות לכך ניתן להצביע על חלוקה בלתי שוויונית של עושר; דעות קדומות המבוססות על גזע, אמונה, מין או לאום; ומערכות ממשל רודניות ובלתי דמוקרטיות.
   
   לנוכח מצב זה, אנו מציעים את ההמלצות הבאות:
   
   • למרות המחיצות שלפעמים נראה כי הן מפרידות בינינו, אנו זכאים לממש את זכותנו לכבוד הדדי ולהזדמנויות שוות.
   • יש להפיץ תרבות של שלום והשקפת עולם של אי-אלימות מתוך כבוד הדדי לכל בני האדם, באמצעות החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי כאחד. כך, למשל, יש לתמוך בחילופי מורים בנוסף לחילופי תלמידים, ולהעביר מסרים ציבוריים רבים יותר באמצעי התקשורת הקהילתיים כדי לקדם את השלום וללמד כיצד ליישב סכסוכים.
   • יש להפנות השקעות יתר מהתחום הצבאי לתוכניות המקדמות את השלום ואת אי-האלימות.
   • יש לקיים אירועי ספורט בינלאומיים שבהם כל קבוצה תהיה מורכבת מצעירים ממדינות שונות.
   • גם אם שמותינו, שמות משפחותינו, מוצאנו הלאומי, שפתנו, דתותינו וצבעינו שונים, הרי במהותנו כולנו בני אדם.
     
     
     
     

   • חינוך

     במאה העשרים ואחת המפתח שלנו לעתיד ראוי הוא החינוך. אנו מכירים בצורך לספק חינוך במחיר שווה לכל נפש, שיהיה נגיש לכל אדם, בלא קשר לגזעו, מינו, מצבו הכלכלי, אמונותיו הדתיות או הרקע התרבותי שלו. אנו משוכנעים שהאחריות לחינוך מוטלת לא רק על מורים ותלמידים אלא גם על הקהילה כולה, דהיינו הורים, רשויות ציבוריות, העולם העסקי, מוסדות ללא כוונת רווחים (מלכ"רים) ואמצעי התקשורת, והם והקהילה הבינלאומית צריכים לסייע בשעת הצורך.
     
     אנו מודעים לכך שהחינוך אמור לאפשר לנו:
     
     • לטפח אישיות יצירתית ופתוחה וערכים מוסריים.
     • לפתח לא רק כשרים אינטלקטואליים, אלא גם כשרים מעשיים וחברתיים.
     • להגיע לידי הבנה בינלאומית וכבוד ההדדי בינינו.
     • לחזק את הקשרים הלאומיים והבינלאומיים שלנו.
     • להבין את העולם שבו אנו חיים וללמוד ממנו.
     • לסייע בקיום ובפיתוח שוויון ודמוקרטיה.

     מדאיגה אותנו העובדה שלאנשים רבים בעולם עדיין אין אפשרות ללמוד בבית ספר ואין להם תנאים נאותים ללימוד איכותי.
     
     אנו קוראים למדינות ולקהילה הבינלאומית:
     

     • להגדיל את המימון הניתן לחינוך, באמצעות הפחתת שכרה לימוד והענקת מלגות.
     • לשפר את הרמה והמעמד המקצועיים של המורים.
     • להקטין את מספר התלמידים בכל כיתה.
     • לגוון את תהליך ההוראה-למידה ולהתאימו לכל סוגי הכישורים והיכולות.

     אנו מציעים שכל הרשויות הרלוונטיות:

     • יגבירו את שיתוף הפעולה בין כל האחראים השותפים.
     • יספקו שירותי הדרכה וייעוץ מתאימים.
     • יגמישו את מבנה תוכניות הלימוד ויעדכנו אותן בהתאם לשינויים הנדרשים.
     • יטילו על התלמידים יותר אחריות לניהול בתי הספר שלהם.

     אנו מתחייבים:

     • להיות יותר מעורבים בבית הספר ובפעילויות חברתיות.
     • לנהל פרויקטים ולגייס כספים עבור בתי הספר והקהילות שלנו.
     • לסייע איש לרעהו ולתרום לחינוכם של אחרים
     • לכבד את חייהם וכבודם של אנשים אחרים ללא אפליה או דעה קדומה.
     
     

   • סביבה

     לראשונה בתולדות האנושות, עלולה הקידמה לגרום לכדור הארץ נזקים בלתי הפיכים שאי אפשר לצפותם מראש (שינויים אקלימיים, תאונות גרעיניות, הנדסה גנטית, הכחדת החי והצומח).
     
     אף על פי כן, אנשים שונים, שהורגלו לאורח חיים מסוים, ממשיכים להתנהג בצורה קצרת ראות, הן כיצרנים, הן כצרכנים וגורמים לזיהום תעשייתי, הריסת הנוף הטבעי, פסולת וכו'. אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה ואין כבר די במשאבים הטבעיים כדי לספק את צרכיה, ועובדה זו מגבירה את סכנת הסכסוך בין עמים.
     
     מתוך התייחסות לנקודת האלו, אנו בני נוער מרחבי העולם, מציעים בזאת בתחילת האלף השלישי: להמשיך לקרוא בהתמדה לבני נוער אחרים, באמצעות דו-שיח ופעילות בבית הספר בבית, וברחוב. לכבד את הסביבה וללמוד על הסכנות הכרוכות בפגיעה בטבע.
     
     לשכנע באמצעות תמריצים אלו:
     

     • ארגונים לא ממשלתיים למלא תפקיד בעיצוב דעת הקהל ובהצעת פתרונות.
     • אמצעי תקשורת לתרום להעלאת מודעותם של בני נוער לבעיות ולספק מידע עליהן.
     • רשויות מקומיות לארגן שירותים יעילים לאיסוף פסולת, כדי שניתן יהיה למחזר אותה, לקדם צורות תחבורה ציבורית שאינן מזהמות את האוויר ולדאוג למרחבים ירוקים פתוחים רבים יותר.
     • פרלמנטים לאמץ ולחזק חוקים להגנת הסביבה.
     • ממשלות להקצות מימון מספיק ליישום חוקים אלו, ליישומן של שיטות ידידותיות לסביבה לשילוב מקצוע האקולוגיה בתוכניות הלימודים.
     • ראשי מדינות לנקוט צעדים מוחשיים ליישום המלצות מפגש הפסגה של כדור הארץ שנערך בריו דה ז'נירו.
     • את אונסקו להמשיך בתפקיד התיאום שלו ולספק מידע למדינות בכל העולם, ובמיוחד למדינות מתפתחות.
     • את האו"ם להקים קרן בינלאומית שתוקדש למחקר בנושא מניעת זיהום, פיתוח משאבים מתחדשים ותמיכה ביוזמות לאומיות או אזוריות שמשמרות את כדור הארץ למען הדורות הבאים.
     
     

   • פיתוח כלכלי, פיתוח אנושי

     אנו רוצים שצורכי היסוד של בני האדם יסופקו בצורה טובה יותר. הכוונה לבריאות, חינוך, כמות מספקת של מזון, איכות חיים טובה וקץ לאפליה. סיפוק צורכי היסוד הוא תנאי מוקדם להישרדות ולמניעת סכסוכים.
     
     ניתן לספק צורכי יסוד אלה באמצעים שונים:
     חופש הדיבור, פתיחות מחשבתית וקבלת דעות ודתות שונות.
     כל הממשלות צריכות להטיל עונשים כבדים על כל מי שפוגע בזכויות יסוד אלו.
     הממשלות צריכות לקבוע סדר עדיפויות המתעדכן על בסיס מצבים עכשוויים, ולמצוא דרכים למניעת מצבים בעייתיים אלה מלכתחילה.
     בין היתר יש לארגן מסע בינלאומי נגד הסמים, כדי להבטיח עתיד בריא יותר לאוכלוסיית העולם.
     מן הראוי שבין העדיפויות האחרות יהיו תכנון המשפחה,
     שוויון בין המינים, חינוך ועוד, המסייעים לבנות עתיד של שלום. ניתן להשיג מטרה זו באמצעות טיפוח גישה שוחרת שלום והפצתה.
     יש לשים דגש רב על מניעת סכסוכים עוד לפני שהם נוצרים.
     

     אנו, בני הנוער מכל היבשות, רוצים גם להביא לידי כך שלא יהיו עוד בעולם חיילים ילדים, פעולות טרור וכלי נשק להשמדה המונית. כדי לצמצם את הבעיות הנגרמות כתוצאה משיעורי ריבית גבוהים וממניפולציה של נושי המדינות המתפתחות, אנו מציעים להקים ארגון בינלאומי שיסייע לעקוב אחר הלוואות ותרומות, להוריד את שיעורי הריבית ולמחוק את חובותיהן של מדינות שאינן מסוגלות להחזירן. כדי לצמצם את חוסר האיזון בין עוצמתן של המדינות השונות, אנו מציעים להנהיג שוויון כלכלי עולמי שיוביל לחלוקה צודקת של המשאבים הכלכליים בעולם. עלינו גם לקדם איזון טכנולוגי באמצעות שיתוף אחרים בידע שלנו. כדי למנוע סכסוכים, אנו סבורים שיש להעניק עדיפות לשיתוף פעולה עולמי בין ממשלות ועמים.

     
     

   • סולידריות

     סולידריות בעיננו היא: דאגה וכבוד לאחרים וסיוע להם כאילו היו בני משפחה. פירוש הדבר שעליך לעשות לאחרים מה שהיית רוצה שיעשו לך, בלא לצפות לקבל משהו בתמורה. סולידריות פירושה לפעול למען יעד משותף, מתוך מחויבות אישית, או במסגרת פעילות קבוצתית. על כן, אנו, בני הנוער צריכים לסייע, לנזקקים, לכבד אותם ולדאוג להם, בלא קשר להבדלים כלשהם בינינו לבינם מבחינה חברתית, גזעית, תרבותית או דתית.
     
     פעילויות אפשריות לקידום הסולידריות צריכות לכלול
     

     • שיפור התקשורת בבית הספר בין צעירים למבוגרים.
     • למידה על אחרים ועל תרבויותיהם במגמה להבינם ולכבדם.
     • סיוע לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, כגון: קשישים, נכים, בעלי לקויות נפשיות וגופניות. ואלו הסובלים מבעיות של התמכרות.
     • ארגון מסעי הסברה למען ילדים במצוקה: יתומים, חסרי בית, עברייני נוער.
     • השתתפות בגופים מקבלי החלטות ברמה המקומית והלאומית, כגון מוסדות חקיקה.
     • פיתוח מעורבות עולמית של נוער בארגונים עולמיים כמו פרלמנט הילדים העולמי.

     הפעולה מתחילה בבני הנוער.

     
     

   • תרבות, תקשורת ודו-שיח בין-תרבותי

     עם תום המאה העשרים, חשוב לשמר את התרבות שלנו, ללמוד מתרבויות אחרות, לטפח דו-שיח בין-תרבותי ולקדם את התקשורת למען השלום ברחבי העולם. התרבות מעניקה לנו זהות ותחושה של קיום. החברות שלנו משתנות במהירות וחיוני לשמר את המורשת התרבותית שלנו.
     
     לכן, אנו בני הנוער מרחבי העולם:
     

     • קוראים לממשלות לספק ציוד, תמיכה כספית ומקומות כדי לתמוך בפעילויות תרבות, אמנות וספורט של צעירים, באופן שיסייע לנו גם לשמר את שורשינו.
     • מבקשים להעניק סיוע למדינות העניות ביותר כדי שניתן יהיה להגן על המורשת הטבעית והתרבותית שלהן.
     • מבקשים שנכסי תרבות שיש מחלוקת סביב מקורם או הבעלות עליהם, יוצגו לראווה ויהיו נגישים לבני כל העמים.התקשורת מאפשרת לנו להכיר זה את זה טוב יותר, לשתף אחרים ברעיונות שלנו, בדעות שלנו ובחוויות שלנו, ליצור אחדות בין בני הנוער ברחבי העולם ולפתור בעיות בדרכי שלום.

     אמצעי התקשורת והטכנולוגיות החדשות של המידע והתקשורת מאפשרים לבני הנוער לבטא את עצמם במידה רבה יותר. על כן, יש להעמידם לרשותם בכל המדינות בעולם. רשת הארגונים של האו"ם צריכה, בסיוע חברות רב-לאומיות, מדינות עשירות ורשויות מקומיות, לארגן מבצע לאספקת ציוד עבור אינטרנט ודואר אלקטרוני, למדינות החסרות משאבים אלה. יתרה מזאת, אנו מציעים להקים לנוער אתר אינטרנט בינלאומי מושך-עין שיעסוק בתרבות. אנו מציעים להעניק הנחה מיוחדת לבני נוער המנויים באינטרנט בבתי ספר.

     ברצוננו להפיק עיתון משלנו, שיבטא אותנו ברמה לאומית ובינלאומית, ואנו רוצים שגם הורינו ובני דורם יקראו עיתון זה.מאחר שהתקשורת מבוססת על ידיעת שפות, אנו רוצים שהממשלות שלנו תחוקקנה חוקים שיאפשרו לנו ללמוד שפות נוספות בגיל צעיר ככל האפשר, בבית הספר ומחוצה לו. ההיסטוריה ומאורעות עכשויים מלמדים אותנו שניתן למנוע מלחמות, טיהורים אתניים וכל סוגי אפליה ודיכוי, אם מפתחים דו-שיח בין-תרבותי, שכן דו-שיח כזה מקדם הבנה טובה יותר של תרבויות אחרות וכבוד הדדי, ומסייע לחסל דעות קדומות וסטריאוטיפים. אנו, בני הנוער מרחבי העולם, מתחייבים להעריך ולכבד את דעותיהם ודתותיהם של עמים אחרים. אנו מצפים מרשויות מקומיות לארגן מפגשים בינלאומיים שיאפשרו לבני תרבויות שונות בקהילות השונות להכיר בני נוער אחרים ואת אורח חייהם. אנו רוצים מאוד שאונסקו יסייע להקים פרלמנט בני נוער עzלמי קבוע, כדי שבני הנוער יוכלו לקיים קשר הדוק יותר ולהבטיח את התרבות של מיעוטים אתניים ועמים ושל כל האומות על פני כדור הארץ.

     
     

תפקידי הועדה

• ייצוג הועד הישראלי לאונסקו.
• השתתפות במפגשי המועצה הבין-ממשלתית (MAB).
• קידום תהליכי תכנון "מלמטה-למעלה".
• מעורבות ציבורית בפיתוח מרחביים ביוספריים.
• שימור המגוון הביולוגי.
• הכשרה, חינוך והפצת מידע.
• הטמעה המושג מרחב ביוספרי מול רשויות התכנון ומקבלי החלטות.
• יעוץ לגבי תכניות בתחום האקולוגיה ובמיוחד תכנית MAB.
• הטמעה ויישום אמנות והצהרות בינ"ל (אמנת רמסר [Ramsar], האמנה למגוון ביולוגי (CBD), האמנה למאבק במדבור, האמנה לשינויי אקלים, הצהרת יוהנסבורג ו-אגנדה 21.
• קשר בין המערכת האזרחית – ארגונים לא ממשלתיים בעלי עניין לבין משרדי ממשלה ורשויות רלוונטיות.
• תאום עם גופים לאומיים של אונסקו בנושאי אקולוגיה, סביבה ופיתוח (IGCP, IHP, IOC ו-MOST).

תפעול הועדה

הועדה זקוקה למרכז מקצועי ולתקציב עבור הפעילות השנתית השוטפות.

• תיאום, פיתוח וייעוץ למרחבים ביוספריים.
• יזום תכנית אב ארצית למרחבים ביוספריים.
• סיוע בהכנת תיקי מועמדות.
• פרסום ממצאי מחקר והפצת מידע.
• ארגון מפגשים, ימי עיון, סמינרים, הכשרות וחינוך.
• הגשת דוח פעילות דו-שנתי למזכירות MAB.
• חילופי מידע ומומחים בינ"ל.
• ניטור מרחבים ביוספריים קיימים ומתוכננים.

מקורות מימון

• הקצאה ממשלתית שנתית למימון הפעילות השוטפת.
• תרומות של מוסדות המיוצגים בועדה.
• חסויות מהסקטור הפרטי או עסקי.

ועדת האדם והביוספרה (MAB)

יו"ר: פרופ' ספריאל אוריאל, האוניברסיטה העברית**
ד"ר יוסי קאליפא, משרד המדע
אהובה פלג, משרד הפנים
כרמית פינץ, משרד התיירות
מנחם זלוצקי, משרד הגנת הסביבה
ד"ר יהושע שקדי, רשות הטבע והגנים
פרופ' ירון זיו, אוניברסיטת בן גוריון
ד"ר תמר קיסר, אוניברסיטת חיפה
ד"ר דרור הבלנה, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' עירית עמית- הכהן, אוניברסיטת בר אילן
ד"ר עמרי בונה, קק"ל
ד"ר אורית סקוטלסקי, החברה להגנת הטבע
יואב שגיא, מכון דש"א
רמזי אבו חאמד, מועצה מקומית דלית אל כרמל
ד"ר מטי צרפתי הרכבי, מרכז המועצות האזוריות
נועה אבריאל אבני, מועצה מקומית מצפה רמון
מיקה יזהר- מועצה מקומית מצפה רמון
ראובני הגר, מרחב ביוספרי רמת מנשה
הלין רומני, מרכז ביו אזורי ירושלים
יואל סיגל, מרכז ביו אזורי ירושלים

מרכזים: גב' נעה שטיינר, המשרד להגנת הסביבה* וד"ר דלית אטרקצ'י, הועד הישראלי לאונסקו *

רקע לפעילות הועדה

סיכום ביניים לפעילות הועדה

תכנית עבודה של ועדת MAB

מרחבים ביוספרים בישראל

הכרמל

דוח על הסטטוס של מרחבים ביוספריים בישראל

מידע על מרחבים ביוספריים - המידע המובא כאן פותח צוהר לשימושים, תועלות והזדמנויות המופעלות במרחבים ביוספריים בעולם.
יישום תוכנית פעולה - מדריד
מאמר על שמורות ביוספריות - שושנה אשכנזי
מדריך למרחבים ביוספריים - המדריך נועד לאפשר הכרות עם מערכת המושגים של המרחב הביוספרי.
למדריך מצורפים הטפסים הנחוצים להגשת מועמדות לאונסקו וכן להגשת דוח ניטור על פעילות המרחב הביוספרי.
תבנית ההגשה לאונסקו
אמנות סביבתיות שישראל צד להן
דוח מדינת ישראל - שינוי אקלים
אמנות סביבתיות שישראל צד להן